אומנים דו פרצופיים (או דר’ ג’קיל ומר הייד) מאת ז’אן כהן*

For English version, click here.

אך הדבר מקבל זווית שונה, היות וכנראה מר קוציראס אינו ידידה של ישראל במיוחד. הייתי אפילו מעז לומר שהוא ככל הנראה נגד ישראל אם אקח בחשבון את התנהגותו בחודש נובמבר 2015.

אז מר קוציראס יחד עם הזמרת גב’ הלני צליגופולו הוזמנו על השגרירות ישראל ביוון להופיע בקונצרט שהיא ארגנה, יחד עם הזמר והיותר הישראלי עידן רייכל.

שעות ספורות לפני תחילת ההופעה שני האומנים היוונים ביטלו את הופעתם. הסיבה לא נודעה מעולם, לפחות רשמית, היות ולא פורסמה שום הודעה.

מפרסומים שונים באותה תקופה בבלוגים ואתרים אנטי ישראליים נבעו שתי גרסאות לגבי החלטתם: ביטול הופעתם הייתה קשורה באי הסכמתם למדיניות ישראל, הקשורה בעזה ובפלסטינאים בכלל או כי האומן הישראלי פיאר את צה”ל כמה ימים קודם, עובדה שלגבי שני האומים היוותה חטא בל יעבור.

ההתייחסות שלי אינה לא למר קוציראס ולא גב’ צליגופולו, ובטח לא בהתנהגותם הבלתי מקצועית לבטל את הופעתם שעות ספורות לפני תחילת הקונצרט. עובדה אחרונה זו מהווה נושא למחשבה עבור בעלי המועדונים שהם ירצו להחתימם להופעות.

הנושא שלי הם האומנים הדופרצופיים.

אותה התנהגות הראו בעבר ,רק צורכי אזכור, אומנים היוונים נוספים. מיקיס תאודוראקיס, המחזאי והסופר יעקובוס קמפנליס (הבלדה של מאוטהואזן) אשר ביקש שלא יועלו יצירותיו מעולם בישראל עד שהוא שמע על השכר והסכים.

נזכיר את “בנו של עם” סטליום קזנד’גיס אשר בפני בית משפט יווני ולאחר הדיון בראיון טלוויזיה אמר ” רק אני וערפאת נלחמים ביהודים”….

ויורגוס דאלארס שכל כך הרגיז את הקהל הישראלי בהשתתפותו הכמעט קבועה בקונצרטים נגד ישראל. עובדה זו גרמה לרבים בישראל לשבור את תקליטיו ברחובות.

כולן הם מוכנים לנסוע לישראל כדי להגדיל את חשבון הבנק שלהם, אך אינם ששים לומר ולו מילה טובה אחת על ישראל עם שובם, אך הם חשוקים להשתתף בכל פעילות אנטי ישראלית נגד “המדינה רוצח”. כנראה מישהו צריך להזכיר להם שאת “החבל אי אפשר לתפוס בשתי קצותיו” ….

למען הצדק ההיסטורי אני חייב להזכיר כאן את הזמרת האהובה לקהל הישראלי בשנות ה – 80 של המאה הקודמת, אלפידה. מהיודע לי, יתכן שיש גם אחרים, הייתה זו היחידה שאם שובה ליוון ספרה ופיארה את ישראל ועוד התקופה שביוון גם “האבנים” היו נגד ישראל.

אני שואל את עצמי האם כל האומנים הדופרצופיים הנ”ל, ואני בטוח שקיימים רבים אחרים פחות ידועים, איך בעמדם מול המראה בבוקר מתרצים את מעשיהם?

מה מצפונם אומר? על מי הם “עובדים” על הישראלים או על הפלסטינאים? כנראה על שניהם ואולי הם חושבים שתפסו “פראיירים” את שניהם בטרם מעיפים מבט חטוף בחשבון הבנק שלהם, מלאי סיפוק.

אני מכבד יותר את האנטי ישראלים האמתיים אשר נלחמים במדינת ישראל ישירות וללא הערות ביניים והסתייגויות, מאשר סוג כזה של אומנים אשר רוצים “הן את כלב שבע והן את אוכל שלם”…

ואם כבר, מדובר בעניין של אתיקה גם אם “הבוכטות הן עבות”.

*ז’אן כהן הוא עיתונאי וכתב קול ישראל ביוון

Advertisements

The two face artists

The two face artists
by Jean Cohen

Cohen.gr Friday 8.9.2017

I read that well-known Israeli singer Jasmine Levy has invited Greek singer Yiannis Kotsiras for a series of three concerts in Israel on the 25th 26th and the 28th of October this year. So far so good.

The wheels start coming off the wagon, when you realize that Kotsiras is not exactly what could be called pro-Israeli. On the contrary. Taking under consideration his behavior on the 25th of November 2015 I would classify him as anti-Israeli.

At the time Mr Kotsiras along singer with Eleni Tsaligopoulou were invited to appear at a concert organized by the Israeli embassy in Greece along with Israeli singer Idan Raichel.

A few hours before the opening of the concert the two Greek artists canceled their appearance. Exactly why they canceled was never explained, officially at least, since no announcement was made by the two singers.

Yet, from various posts on anti-Israeli blogs and sites, one could arrive to one of two conclusions, either they canceled because they disapproved of the treatment of Palestinians in Gaza, or they canceled because a few days before Israeli singer Raichel complimented the IDF, an act considered by them an abomination!!!

But the subject of this article is not Kotsiras or Tsaligopoulou, not even their unprofessional conduct of canceling their appearance a few hour before the curtain went up. As a matter of fact, their conduct should concern any music hall that would want to hire them in the future.

My subject is the two face Greek artists.

They are all willing to perform in Israeli and see their bank accounts get bigger and bigger, but they are very unwilling to say anything good about Israel once they return. On the contrary, they are more than willing to participate in any anti-Israeli activity be that a rally, a performance, or a mass protest against the “murderous state” Somebody must remind them of the saying “you cannot serve two masters”

Then same behavior can be found, by other artists as well, to name a few. Mikis Theodorakis (composer of Zorba the Greek) play writer Jacob Kampanelis (writer of the Ballad of Mauthausen) who declared publicly that he will never allow his work to be performed in Israel, until of course a few years  later he heard the figure involved and agreed.

Not to mention Stelios Kazantzidis who appearing in a Greek court and latter also on TV said “only I and Arafat are fighting the Jews”

Should I remind you of George Dallaras that so angered the Israeli public by his standard appearance in so many anti-Israeli concerts that they started breaking his records in public.

In all fairness I must remind my readers that the darling of the Israeli public Greek singer Elpida was the only one that I know of, there might be others too, that every time she came back from a concert in Israel she had nothing but praises for the country. And let us not forget that the 80’s was the most dark and frightening decade for Greek Israeli relations.

I wonder all these two face artist, and I’m sure there are more, what do they think when they look themselves in the mirror in the morning. How do they rationalize this kind of behavior?

What does their conscience say? Who do they think they are playing for fools? The Israelis or the Palestinians? Most probably they are sure they played both sides for suckers, before taking a quick glimpse at their fat bank account.

I have much more respect for the genuine anti-Semitic and anti-Israelis that are fighting Israel, with no “buts, reservations, footnotes etc.” than these kind of artists that want to “have the cake and eat it too”

After all it is a matter of personal ethics and morality regardless of the amount of money.

Οι διπρόσωποι καλλιτέχνες

Cohen.gr Παρασκευή 8.09.2017
Του Ζαν Κοέν

Δημοσιεύτηκε ότι η γνωστή Ισραηλινή τραγουδίστρια Jasmine Levy προσκάλεσε τον κ. Γιάννη Κότσιρα στο Ισραήλ για μια σειρά τριών εμφανίσεων μαζί της στις 25, 26 και 28 Οκτωβρίου. Μέχρι εδώ όλα καλά.

Εκεί που αρχίζει να στραβώνει το πράγμα είναι πως, από ότι φαίνεται, ο κ. Κότσιρας δεν είναι ιδιαίτερα φιλο-Ισραηλινός. Μάλιστα, θα σημείωνα πως είναι μάλλον εναντίον του Ισραήλ αν κρίνω από τη συμπεριφορά του τον Νοέμβριο του 2015.

Τότε, ο κ. Κότσιρας, μαζί με την κ. Ελένη Τσαλιγοπούλου είχαν προσκληθεί από την Ισραηλινή Πρεσβεία της Ελλάδα να εμφανιστούν σε μία συναυλία που είχε διοργανώσει και που θα εμφανιζόταν και ο Ισραηλινός τραγουδιστής Idan Raichel.

Λίγες ώρες πριν αρχίσει η συναυλία, οι δύο Έλληνες καλλιτέχνες ακύρωσαν την εμφάνισή τους. Το γιατί δεν το μάθαμε ποτέ, επισήμως τουλάχιστον, αφού δεν έβγαλαν καμία ανακοίνωση.

Από διάφορα δημοσιεύματα της εποχής στα αντί ισραηλινά blog και σελίδες, προέκυψαν δύο εκδοχές για την απόφαση τους: ή ακύρωσαν επειδή δεν συμφωνούσαν με την πολιτική του Ισραήλ, σχετικά με τη Γάζα και τους Παλαιστίνιους, ή διότι ο Ισραηλινός τραγουδιστής είχε εξάρει τον Ισραηλινό στρατό μερικές μέρες πριν πράξη, γεγονός που θεωρήθηκε από τους δύο καλλιτέχνες έγκλημα καθοσιώσεως!!!

Το θέμα μου όμως δεν είναι ούτε ο κ. Κότσιρας ούτε η κ. Τσαλιγοπούλου, ούτε καν η αντιεπαγγελματική τους συμπεριφορά ακυρώνοντας την εμφάνισή τους λίγες ώρες πριν την έναρξη της συναυλίας. Το τελευταίο, μάλιστα, ας το κρίνουν οι πίστες που θα τους προσλάβουν.

Το θέμα μου είναι οι διπρόσωποι καλλιτέχνες.

Την ίδια συμπεριφορά έχουν επιδείξει, για να ονομάσουμε μόνο μερικούς, στο παρελθόν και άλλοι καλλιτέχνες. Ο Μ. Θεοδωράκης, ο θεατρικός συγγραφέας Ιακ. Καμπανέλης (η μπαλάντα του Μαουτχάουζεν) που είχε ζητήσει να μην παιχτεί ποτέ στο Ισραήλ το έργο του μέχρι που άκουσε τι αμοιβή θα υπάρξει και δέχτηκε.

Να θυμίσουμε τον Στέλιο Καζαντζίδη ο οποίος ενώπιον ελληνικού Δικαστηρίου και μετά την δίκη σε τηλεοπτική συνέντευξη είπε: “Μόνον εγώ και ο Αραφάτ πολεμάμε τους Εβραίους”….

Για να μην αναφέρω τον Νταλάρα που τόσο νεύριασε τον ισραηλινό λαό με τη μόνιμη σχεδόν συμμετοχή του σε αντί-Ισραηλινές συναυλίες. Το γεγονός αυτό ώθησε αρκετούς Ισραηλινούς να σπάνε τους δίσκους του στον δρόμο.

Όλοι τους είναι πρόθυμοι να πάνε στο Ισραήλ για να μεγαλώσουν τους τραπεζικούς τους λογαριασμούς, αλλά όχι μόνον απρόθυμοι να πουν μια καλή κουβέντα για το Ισραήλ άμα τη επιστροφή τους, αλλά τουναντίον είναι πρόθυμοι να συμμετάσχουν σε οπουδήποτε αντί-Ισραηλινή εκδήλωση «για το κράτος-δολοφόνο». Κάποιος θα πρέπει να τους θυμίσει την ελληνική παροιμία «ή παππάς παππάς ή ζευγάς ζευγάς.»

Εδώ για το δίκαιο της υπόθεσης πρέπει να θυμίσω την αγαπημένη των Ισραηλινών στη δεκαετία του 80, Ελπίδα. Αυτή ήταν η μόνη που εγώ ξέρω, μπορεί να υπάρχουν και άλλοι, που κάθε φορά που γύριζε έλεγε τα καλύτερα και μάλιστα στη δεκαετία του 80 «που τα έσκιαζε η φοβέρα και τα πλάκωνε η σκλαβιά» όσον αφορά το Ισραήλ.

Αναρωτιέμαι όλοι αυτοί οι διπρόσωποι καλλιτέχνες, και είμαι σίγουρος υπάρχουν και άλλοι λιγότερο γνωστοί, όταν σηκώνονται το πρωί και βλέπουν τον εαυτό τους στον καθρέφτη πως δικαιολογούν την πράξη τους αυτή;

Τη λέει η συνείδηση τους; Ποιους κοροϊδεύουν τους Ισραηλινούς ή τους Παλαιστίνιους; Μάλλον και τους δύο και ίσως να σκέφτονται ότι πιάσανε «κότσο» και τους δύο, πριν ρίξουν μια φευγαλέα ματιά στο τραπεζικό τους λογαριασμό, όλο ικανοποίηση.

Έχω πολύ περισσότερο σεβασμό στους γνήσιους αντί-Ισραηλινούς που πολεμάνε το κράτος του Ισραήλ χωρίς ναι μεν αλλά, υποσημειώσεις και επιφυλάξεις, παρά στους καλλιτέχνες αυτής της μορφής, που θέλουν «και την πίτα ολόκληρη και το σκύλο χορτάτο».

Αν μη τι άλλο είναι θέμα ήθους και ας είναι “πολλά τα λεφτά Άρη”.

Vice-President of the EU Parliament and Syriza MEP meets with Palestinian terrorist Leila Khaled

PapadimoulisHaled

Papadimoulis with Khaled on February 10, 2016 (Photo via http://syriza.eu/images/PAPADHMOULIS/PapadimoulisHaled.jpg). Khaled poses in scarf with the PFLP logo: Inside a red circle, a black arrow points from a white semi-circle to a map of Israel and the territories. Below the arrow, on the right side, is a green dot. The arrow symbolizes the return of Palestinian refugees. Red symbolizes the group’s Marxist-Leninist heritage. Description via http://archive.adl.org/terrorism/symbols/popular_front_pa1.html

Palestinian terrorist Leila Khaled met with Dimitris Papadimoulis, Syriza MEP and Vice-President of the European Parliament, in its headquarters in Brussels on February 10, 2016. Leila Khaled was accompanied by a PFLP delegation. Syriza, a left-wing party that despite its past support for the Palestinians has sought to strengthen ties with the Jewish state, has called Khaled in a statement issued after the meeting an “activist with a historical role in the Palestinian Resistance.”

Khaled is member of the Popular Front for the Liberation of Palestine (PFLP), a Palestinian Marxist-Leninist and nationalist organization founded in 1967. PFLP is considered as a terrorist organization by the Council of the European Union, since its members have carried out numerous hijackings, assassinations, bombings and paramilitary operations against civilian and military targets in Israel. Khaled herself has been involved twice in airline hijackings and is an active supporter of the BDS movement.

One can therefore raise the question over the legitimacy of the visit of the PFLP delegation at the EU Parliament. How can it be that the delegation of a terror group obtained the right to enter the EU Parliament and meet with its Vice-President? Does Syriza seek to compensate the ongoing cooperation between Greece and Israel with an implicit tolerance of Palestinian radicalism?

After her visit to the EU Parliament in February, Leila Khaled has launched a tour of Germany, Sweden and Austria, meeting with Palestinian communities and supporters of the Palestinian cause. In Wuppertal, Germany, she spoke in a Greek restaurant together with a speaker who has justified terror attacks against Jews in Israel. During an event in Vienna, Austria, she accused Israel of being responsible for “a Holocaust” against the Palestinians and justified the ongoing knife attacks on Israeli citizens.

Greek vocalists cancel their performance with Idan Raichel after BDS pressure

Raichel_Kotsiras_TsaligopoulouYannis Kotsiras and Eleni Tsaligopoulou, amongst Greece’s most popular singers, were to join on stage the famous Israeli musician Idan Raichel on November 4th in the Gazarte venue, in central Athens. “A celebration of the Mediterranean soul” was one of a series of cultural events scheduled to take place in order to mark the 25th anniversary since the start of Greece’s and Israel’s diplomatic relations.

Only a few hours before their appearance, the two Greek vocalists announced on their official Facebook pages [Kotsiras] [Tsaligopoulou], that they won’t participate in the scheduled concert in Gazarte. They didn’t specify the reason of this cancellation. Idan Raichel nevertheless performed alone.

What happened? Two days before the concert, the small far-left Trotskyist group “Internationalist Movement Against The War” (Greek: “Antipolemiki Diethnistiki Kinisi”, abbreviated ADK) called upon both Greek artists not to perform with someone who “supports the Israeli torturers”. Furthermore, ADK suggested that the state of Israel aims to use cultural events in order to promote a positive image of the country, while it “persecutes” the Palestinians and the Israeli workers.

Other posts on the same blog refer to “Nazi-Zionists”.

The ADK call has been reposted by the pro-BDS website info-war.gr. The owner of info-war.gr is Greek journalist and filmmaker Aris Chatzistefanou, a participant of the “Gaza Flotilla” who has accused former PM George Papandreou of “slavish submission” towards Israel. Among the coalition organizations participating in the “Gaza Flotilla” was radical Islamic organization IHH (Insani Yardim Vakfi, IHH, “humanitarian relief fund”).

Many fans of Yannis Kotsiras and Eleni Tsaligopoulou reacted enthusiastically on Facebook to their messages of cancellation. Others strongly protested their decision accusing especially Y. Kotsiras of hypocrisy (he has already performed in Israel).

  • Idan Raichel’s opinion regarding torture (NB: “Captain George” is IDF interrogator Doron Zahavi):